עם הישגים מרשימים בתחרות קיה אפיק ישראל מאחוריו, גיא שגיב נושא את העיניים קדימה, לעונת 2015. ראיון עם חזון – ובלי כפפות
1. ספר לנו קצת על עצמך: בן כמה אתה ומאיפה?
שמי גיא שגיב, אני בן 19.5 ומתגורר במושב גבעת נילי שבמועצה אזורית אלונה. אני רוכב במועדון CCC מתחילת הדרך ועד היום.
2. מתי הבנת שהתחום הולך להפוך לחלק בלתי נפרד מדרך החיים שלך?
בערך כשהתחלתי להתחרות, בגיל 12, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אהבתי את האימונים עם כל החבר’ה, את מחנות האימונים, את ההתרגשות שלפני המירוצים, את הקושי ואת הסבל – שבסופו של דבר ממש נהנים ממנו תוך כדי אימון קשה או תחרות. כל זה פשוט שאב אותי לגמרי והבנתי מהר מאד שאין דרך חזרה.
*קרדיט לתמונה- EPIC ISRAEL
3. מה אתה עושה כשאתה לא רוכב?
אני חייל בשנה האחרונה, מה שאומר שאני מגיע לבסיס כמה פעמים בשבוע. מלבד זאת, אני אוהב לנוח בין האימונים והתחרויות כדי לתת לגוף הזדמנות להתאושש.
4. מה היה הרגע הכי מאתגר בקריירה שלך?
היו הרבה רגעים מאתגרים עד כה, אבל הרגע הכי מאתגר היה למעשה התקופה שלפני הגיוס. בשיחות עם החברים שסיפרו לאיזו יחידה קרבית הם רוצים ללכת, ובצורך לבחור האם לתרום למדינה בשירות משמעותי כלוחם, או לייצג את המדינה בצורה הטובה ביותר בתחרויות, בחו”ל בעיקר, עם מגן דוד גדול על החולצה. אני החלטתי ואני מקווה להמשיך לייצג את המדינה בכבוד עוד הרבה שנים…
*קרדיט לתמונה- EPIC ISRAEL
5. עכשיו כשההישג היפה ב”קיה אפיק ישראל” מאחוריך (הזכיה, ביחד עם שקד פרנק במקום שני כללי ומקום ראשון בין הרוכבים הישראלים), מה האתגר הבא שאתה נושא אליו עיניים?
אין אתגר אחד או תחרות מסויימת שאני מכוון אליה, אני רוצה שעונת 2015 תהיה עונה משמעותית עבורי. אני רוצה לעשות דברים שעוד לא עשיתי ולכוון לרמות הגבוהות. כמובן שאני נושא עיניים גם לאליפות ישראל באופני כביש, אבל לא כתחרות מטרה שמתכוננים אליה כל העונה. (לפרטים על אפיק ישראל 2015 ליחצו כאן>>)
6. מהרגע שהבנת שנדבקת בחיידק – מה היה זוג האופניים הראשון שממש חלמת עליו, ואיזה פריט נמצא ב-wish list הנוכחי שלך?
אופני החלומות הראשונים שלי היו Trek 9.9 26” זנב קשיח. הם היו האופניים שכולם רצו והיו מושלמים לתחרויות XC. כרגע אופני החלומות שלי הם Trek Emonda SLR החדשים, ששוקלים 4.6 קילו! זה נשמע ממש טירוף לרכוב על אופניים כל כך קלים.
*קרדיט לתמונה- גל פיטוסי
7. על איזה אלמנט בשגרת הרכיבה שלך אתה לא מוותר בשום אופן ועל מה היית מעדיף לוותר?
האלמנט שאני לא מוותר עליו הוא ערכת תיקון פנצ’רים (פנימית ומשאבה), אי אפשר לרכוב רחוק מהבית בלי הציוד המינימלי הזה. האלמנט שהייתי מוותר עליו הוא כפפות. הרבה יותר נוח וכיף לרכוב בלעדיהן במהלך האימונים, זה נותן תחושה של חופש ואיוורור בכפות הידיים, אבל זה מסוכן. במקרה של נפילה או החלקה ללא כפפות יש סכנה לפציעה לא נעימה, לכן אני משתדל לצאת בלי כפפות רק כשאני לבד, או כשאני רוכב עם רוכבים מנוסים שאפשר לסמוך עליהם.
8. ומהן התקוות שלך לעתיד התחום בארץ?
מדהים לראות את התפתחות הענף בארץ בשנים האחרונות! אמנם רוב הרוכבים הם רוכבים עממיים, שלא מתחרים בקביעות אבל כך זה מתחיל. צריך בסיס רחב ותשתיות טובות כדי שיהיה ענף תחרותי גדול ואיכותי כמו באירופה. אני מקווה שהתנופה של השנים האחרונות תימשך, והענף יגדל ויתפתח עוד ועוד, כך שבאמת תהיה פה תרבות אופניים כמו בהרבה מדינות בעולם.
איזה ילד חמוד כמה נחישות
מעריצה מספר אחת מקדש ברנע…. אוהבת אותך
הילד הזה מדהים עם שורשים של אלוף. לדעתי.. בזמן הלא כל כך רחוק מהיום והוא מספר אחד בארץ התמדה ונחישות כמו שיש לו לא ראיתי כבר הרבה שנים נעול מטרה. בהצלחה כריש.
כבוד לילד