היא רצתה להיות שחיינית ברמה עולמית ואז התאהבה בריצה, היא לא מוותרת על אימונים אף פעם והיא סוגרת שנה מלאה בהישגים מרשימים. נועה חייט מקבוצת טריאתלTים עונה על השאלון של CTC 

שנת 2015 הייתה טובה לנועה חייט. בשנה אחת הספיקה האתלטית הצעירה לקטוף את מדליית הכסף באליפות ישראל לבוגרות ב-10,000 מטר, הצליחה לשמור על תואר האליפות בריצת כביש לנוער והגיעה למקום ה-3 במקצי הנוער של אליפות ישראל לטריאתלון.

ספרי לנו קצת על עצמך – בת כמה את ומאיפה? אני בת 18, במקור מחיפה והיום גרה ומתאמנת בקיבוץ רמת השופט, אליו עברתי לפני מספר חודשים, כחלק מפרויקט מיוחד אשר מפעיל המועדון בו אני מתאמנת. זוהי מסגרת פנימייה לספורטאים מצטיינים מהמועדון שמאפשרת לנו להתגורר בקיבוץ, ללמוד במסגרת מותאמת המתחשבת בצרכינו המיוחדים וכמובן להתאמן כמה שיותר ללא הפרעות בסביבה מאוד מיוחדת וספורטיבית.

איך משלבים אורח חיים תובעני של ספורטאית עם יומיום של בת 18? רוב החברים שלי ספורטאים, בבית הספר יש התאמות לספורט – החיים שלי סובבים סביב העולם הזה כך שזה מרגיש מאוד טבעי. אני לא מרגישה שאני מפספסת משהו מחיי היומיום של בני גילי שאינם עוסקים בספורט. לצבא אני רוצה להתגייס כספורטאית מצטיינת ובינתיים מנסה להשיג דחיית שירות כדי שיהיה לי עוד זמן להתאמן.

האהבה לספורט רצה אצלכם במשפחה? ההורים שלי מתאמנים בשביל הכיף אבל הם לא ספורטאים. אני די יוצאת דופן בעניין הזה למרות שאפשר לומר שהם הנחילו לי את האהבה לספורט. אני חושבת שאת יכולות הריצה ירשתי מאבי והאהבה למים מאימי. התחלתי לשחות בגיל צעיר, וההורים שלי ראו שאני ממש אוהבת את זה, שאני מתאמנת כל הזמן ופשוט המשכתי עד היום.

מה הזיכרון הספורטיבי המוקדם ביותר שלך? אני זוכרת את אירוע הסיכום של חוג התעמלות אומנותית שהשתתפתי בו כשהייתי בת 4. כל הקבוצות הופיעו וקיבלנו מדליית השתתפות. אני זוכרת שדי אהבתי את זה, אבל לא באותו אופן שאני אוהבת את הספורט בו אני עוסקת כיום.

ומה היה הענף הראשון בו עסקת באופן רציני? שחיה. ממש רציתי להיות שחיינית ברמה עולמית בסגנון חזה. השקעתי המון, התאמנתי 8 פעמים בשבוע במשך שעות ארוכות. לצערי, לא היה לי את הכישרון הטבעי הנדרש לשחייה תחרותית, במיוחד כשמדובר במרחקים קצרים.

בואי נדבר על המיתוס הזה, לפיו שחיינים יכולים לאכול כמה שהם רוצים. דווקא על תזונה לא הקפידו איתנו בשחייה וחבל, כי אני יודעת שהדרכה בעניין הייתה עוזרת לי. עכשיו אני מגלה שלא יכולתי לאכול כמה קלוריות שרציתי. כיום אני משתדלת להקפיד על עיקרי התזונה הנדרשת מספורטאים בענף הטריאתלון.

 

איך נולד המעבר לטריאתלון? איכשהו, תמיד אהבתי לרוץ, אבל בסוף כיתה ח׳ הרצון התגבר, חיכיתי לאימוני הריצה ורציתי יותר כאלה. במקביל, לא התקדמתי או השתפרתי כשחיינית, למרות שאהבתי את הספורט. רציתי שיהיו לי הישגים ספורטיביים משמעותיים, וחבר ששוחחתי איתו אמר: ״אם את אוהבת לרוץ ולשחות, פשוט תוסיפי אופניים״. אהבתי את הרעיון וחיפשתי קבוצה מתאימה, אחרי שנה מצאתי את טריאתלTים והצטרפתי.

מה מבין שלושת הענפים הכי מאתגר עבורך? אני חושבת שכרגע דווקא השחייה מהווה את האתגר הגדול ביותר, בעיקר בגלל הצד הטכני שבה. אמנם משם צמחתי, אך ישנו פער שאני צריכה לצמצם בתחום השחייה על מנת שאוכל להצליח מעט יותר בזירה המקומית ובמיוחד בזירה הבינלאומית, בה אני שואפת להתחרות בעתיד.

על איזה אלמנט בשגרת האימונים שלך את לא מוותרת בשום אופן? אני יוצאת לאימון בכל מצב – בגשם, בסופות, או בחום קיצוני – האימון יתבצע כמו שצריך, בלי קיצורי דרך.

מה את עושה כדי להיכנס למצב המנטלי המתאים לפני תחרויות גדולות – איך את מתמודדת עם הלחץ? אני פשוט חושבת על כל האימונים שעברתי, על מה שעשיתי כדי להגיע לתחרות, ועל כך שאין לי סיבה אמיתית להילחץ. להיכנס למים, לרכוב, לרוץ – על כל הדברים האלה התאמנתי. אני יודעת מה אני רוצה להשיג בתחרות, ופשוט מנסה להתמקד בזה, ברוב הפעמים זה עובד.

מה ההישג שבו את הכי גאה? בכך שבזמן יחסית קצר הצלחתי להשתפר הרבה יותר ממה שציפיתי, והגעתי למקום שלדעתי הוא טוב. מאז שעברתי לטריאתלון הספקתי לעשות דברים שלא חשבתי שאצליח.

מה השיא הבא אותו את רוצה לשבור? אני רוצה להשתפר בשחייה באופן משמעותי כדי שאוכל לשפר את ההישגים שלי בטריאתלון. בעתיד, בעוד שנה-שנתיים, יתכן שארצה להשתתף בתחרות חצי איש ברזל, אולי אז המרחקים הארוכים יתאימו לי יותר מאשר הספרינט שאני עושה עכשיו.

מה התקוות שלך לעתיד הספורט ההישגי בישראל? אני ממש מקווה שהמדינה תתמוך יותר בספורטאים הישגיים ותקל עליהם להגיע לרמה גבוהה ולהשתתף בתחרויות בינלאומיות. הייתי שמחה לראות עוד תקציבים מוזרמים לעניין, יותר ילדים שנכנסים לספורט ומפיחים בו חיים ובכלל, את הספורט הישראלי צועד קדימה, במיוחד בדרך שבה הממסד והחברה תופסים את חשיבותו.