לימוד רכיבה על אופניים, יכול להיות הליך מאתגר מאוד, להורים ולרוכבות והרוכבים הצעירים כאחד. אם זאת, אם נקפיד על הליך נכון ומתאים נוכל לחסוך לא מעט ריצה מצד ההורים ותסכול מצד הצעירים.
היום, מרבית הרוכבים מתחילים על אופני איזון, כמו בתמונה מטה.
אופניים אלו מספקים לרוכבות והרוכבים בראשית דרכם את האינסטיקטים הראשוניים לשליטה נכונה באופניים בסביבה בטוחה- כשהרצפה רק במרחק יישור הרגל. השלב הזה הוא חשוב מאוד, הוא מניח את היסודות שאליהם נבסס את הרכיבה בהמשך. חשוב להישאר על אופני הדחיפה עד שהרוכבים עוברים מרחקים משמעותיים יחסית עם הרגליים באוויר. אפשר וכדאי לתרגל בירידות מתונות, שבהן מצד אחד לא צוברים מהירות רבה, אך מהצד השני כן ניתן להתקדם בלי לדחוף את האופניים.
לפני שנעבור לשלב הבא, הילדה או הילד צריכים להפגין ביטחון ונינוחות רבים על אופני האיזון. כשעברנו את השלב הזה, אפשר לבחור את האופניים הראשונים שלנו.
מידת האופניים היא חשובה מאוד, כי אופניים גדולים מידי לא יאפשרו לנו להמשיך בדיוק מאותו המקום שהפסקנו באופני האיזון. באופניים החדשים, אנחנו חייבים לוודא שהרוכבים מגיעים עם שתי הרגליים לרצפה בביטחון, ולא להתפתות לרכוש אופניים גדולים יותר. החיסכון הזה עוד יעלה ביוקר.
דבר נוסף שכדאי מאוד להימנע ממנו, הוא להשתמש בגלגלי עזר כשלב ביניים. המעבר לגלגלי עזר יגרום לרוכב/ת לאבד את האינסנטיקטים שנצברו, ויחזיר אותנו שלב אחד אחורה.
באופניים החדשים שלנו, נפרק את הפדלים לפני שננסה לרכוב. את הפדלים אפשר לפרק בחנות, או עם מפתח פתוח 15 מ”מ, כשהפדל השמאלי מתחבר בהברגה הפוכה.
את האוכף (כסא) נכוון כך ששתי הרגליים יגיעו בנוחות לרצפה. נחבוש קסדה, ננעל נעליים סגורות.
נראה לרוכבת או הרוכב איפה נמצא בלם היד ואיך להשתמש בו, נמצא ירידה מתונה, בה נשתמש באופניים שוב כאופני איזון.
לאחר שנראה שהרוכב/ת מרים את הרגליים ומתגלגל בבטחה, נתקין פדלים, ונמשיך להנחות לדחוף את האופניים עם הרגליים. כשהרוכב/ת ירים את הרגליים באוויר, ננחה אותו להניח על הפדלים וכשמאבדים ביטחון, להוריד לרצפה.
השלב הבא – להתחיל לפדל, ולהשתמש ברצפה לגיבוי.
משם, הרוכבים ישתמשו פחות ופחות ברצפה, ויפדלו יותר ויותר באופן עצמאי. חשוב כמובן להנחות לגבי כל הסכנות על המדרכה, הפארק והכבישים, לוודא שהרוכבים מסתכלים לכיוון הרכיבה, אוחזים בכידון היטב.
מכאן, אנחנו כבר במרחק של מספר פידולים מהטור דה פראנס!
כיוון קסדה
הקסדות השונות מגיעות במידות, על פי היקף הראש. במרבית הקסדות, יש מנגנון בעורף שנועד להדק את הקסדה במידה הנכונה לראש – המידה הנכונה היא כזו שכאשר הרצועות לא רכוסות, הקסדה עדיין לא מתנדנדת כשמנענעים את הראש מצד לצד.
החלק הקדמי צריך לשבת במרכז המצח, כשתי אצבעות מעל הגבות – לא על העיניים ולא להשאיר את כל המצח חשוף.
רצועות הצד הקדמית והאחורית בכל צד צריכות להפגש ישר מתחת לאוזן, ושתיהן צריכות להיות מתוחות במידה בשביל לוודא שהקסדה נשארת בכיוון הנכון על הראש. שני הצדדים יפגשו מתחת לסנטר כך שניתן להשחיל בין אצבע לשתיים בין הסנטר לרצועה.
לרכיבות בטוחות ומהנות,
ניב ליבנר
מאמן אופניים נבחרת ישראל
