לפעמים הכוונות הטובות פשוט לא מספיקות: עזרו לילדים לדווש כמו גדולים על ידי הימנעות מהטעויות הקריטיות האלו
אין דבר מספק יותר מללמד את יורשי העצר לרכוב על אופניים. אבל עם כל הכבוד להורים החובבים שכבודם במקומו מונח, צריך לזכור שרובנו למדנו לפני כמה עשורים טובים. כפועל יוצא מכך, הרבה אתגרים ולא מעט רגשות שמעורבים בתהליך לימוד רכיבה על אופניים, הספיקו להישכח מלב ומדעת. אז אם אתם מעוניינים ללמד את דור העתיד לרכוב על אופניים ורוצים לצלוח את המשימה בקלות ועם חיוך, הרשו לנו להמליץ לכם להקדיש בדיוק עשר דקות לקריאת הכתבה שכתבנו במיוחד עבורכם. היא מכילה שש שגיאות נפוצות שחשוב מאוד להימנע מהן לאורך הדרך.
ילדים – קסדות על הראשים ו-מ-ת-ח-י-ל-י-ם…
שגיאה מס’ 1 – מתחילים את האימונים ברחוב ליד הבית
במהלך האימונים השאיפה שלכם היא שהרוכב המתחיל ירגיש הכי בנוח שרק אפשר ושמפלס הביטחון שלו יהיה גבוה. לאור זאת, אלא אם כן אתם גרים ביישוב מבודד ונטול רכבים, תנו עדיפות למגרש חנייה ריק או לפארק יחסית שומם מאדם על פני הרחוב שליד הבית. קחו בחשבון שלא זו בלבד שהרחוב שבו נוסעות מכוניות הוא לא האזור הבטיחותי ביותר, אלא שריבוי הסכנות לא יאפשר לכם להירגע במהלך האימונים.
אם אתם לא תהיו רגועים, אין סיכוי בעולם שהילד שלכם יהיה רגוע ורוגע מטבע הדברים, הביטחון הוא אחד האלמנטים החשובים ביותר לצורך הטמעת המיומנות החדשה ברכובה עצמאית על אופני ילדים.
שגיאה מס’ 2 – משתמשים בגלגלי עזר
האמת היא שעד לא מזמן גלגלי עזר נחשבו לאלמנט חובה במסגרת שיעורי רכיבה למתחילים ולמעשה באופן עקרוני בהחלט ניתן להשתמש בהם גם היום. יחד עם זאת, אין עוררין על כך שהשימוש באופניים עם גלגלי עזר באופני ילדים פוגע באיכות הלמידה ובמובן מסוים אף מחבל בתהליך הטמעת המיומנות. הטכניקה השולטת כיום בכיפה נקראת “gliding” ובניגוד למה שרבים נוטים להאמין, כדי לתרגל אותה אין צורך לרכוש אופני ילדים מיוחדים. כל מה שצריך לעשות כדי לתרגל את הטכניקה זה להבריג החוצה את הפדלים (דוושות האופניים) ולהנמיך מעט את המושב. זאת על מנת שהרוכב יוכל להניח את שתי כפות הרגליים על הקרקע ללא קושי.
כעת כל שעליכם לעשות זה לעודד את הילד לדחוף את האופניים קדימה עם הרגליים ו”לגלוש” תוך שמירה על שיווי משקל. כל אימת שהאופניים ייצאו מאיזון, הרוכב יוכל לבלום את הנסיעה בקלות על ידי הנחת הרגליים על הקרקע. מובן שיש לבצע את התרגולים על משטח ללא שיפוע, כדי להימנע מצבירת מהירות מסוכנת. כאשר המתאמן יצליח לשמור על שיווי משקל ללא קושי במהלך ה”גלישה”, עליכם להבריג חזרה את הפדלים, להרים מעט את המושב ולהתחיל לעבוד על טכניקת הדיווש.
שגיאה מס’ 3 – מחזיקים את האופניים ורצים לצד הילד בזמן הרכיבה
בחיים עוד תרדפו אחריהם מספיק. אז תחסכו את זה מכם ומהם בשלב לימוד הרכיבה.
מכירים את התמונה הקלאסית שבה אב גאה מחזיק ביד אחת את האוכף וביד שנייה את הכידון? הוא רץ לצד האופניים, מבטיח לבנו האהוב שלא ירפה לעולם וברגע אחד משחרר את האחיזה ונותן לילד לרכוב אל הלא נודע. על פניו מדובר ברגע מקסים. לעומת זאת במציאות אלו הם בדיוק החומרים שמהם עשויות טראומות ילדות הקשורות ללימוד רכיבה על אופניים.
אז מה כל כך נורא בריצה לצד הילד במהלך הרכיבה ואיזון האופניים עם הידיים? בואו נתחיל מזה שכשאתם מחזיקים את האופניים, אתם מפעילים כוחות המשפיעים על היציבה של הילד: במקום לאזן את האופניים, אתם רק גורמים לילד להילחם בכם ופוגעים משמעותית ביכולת שלו לרכוש שיווי משקל באופן עצמאי. מעבר לכך, אתם מפחיתים את רמת הבטיחות הן שלכם והן של הרוכב ומפעילים לחץ אדיר על עמוד השדרה שלכם. בסופו של דבר ובמילים פשוטות, מה שאולי נראה נפלא בסרטים, בשום אופן לא עובד במציאות. תנו לילדים שלכם לתפוס תאוצה על ידי דיווש ולרכוש ביטחון בנוגע ליכולת שלהם להגיע לשיווי משקל ברכיבה באופן עצמאי
לחלוטין.
שגיאה מס’ 4 – לעודד מוקדם מדי לרכוב מהר מדי
אם התהליך עבר בהצלחה, אך טבעי שתחושו התרגשות גדולה. הרי הצלחתם ללמד את הילדים שלכם לרכוב על אופניים ובמובן מסוים שיניתם להם את החיים. אבל בואו ניקח נשימה עמוקה: זה לא בהכרח אומר שיש לכם שותף חדש לרכיבה או שנולד מועמד חדש לטור דה פראנס.
תנו לתלמיד שלכם להתאמן בשלבים הראשונים בקצב שלו. קחו את זה הכי לאט שאפשר והימנעו בכל מחיר מ”עידוד יתר” או דירבון מוגזם. הכוונה היא שעליכם להימנע לא רק מניסיון להאיץ את קצב הרכיבה, אלא גם מניסיון להאריך את המסלול. יהיה לכם די זמן לצאת לרכיבות משותפות של עשרות ק”מ בעתיד. כרגע על הרוכב הטירון לחזק את שרירי הרגליים, לשפר את התגובתיות, לשדרג את השליטה הכללית ולצבור עוד ביטחון. שוב – בקצב האישי שלו, איטי ככול שיהיה.
שגיאה מס’ 5 – מציבים יעדים שלא לצורך
טעות רווחת נוספת בלימוד רכיבה על אופניים קשורה להצבת יעדים ומטרות. הורים רבים מאמינים כי הצבת יעדים ומטרות בשלב הראשוני, כלומר מיד לאחר שהילד רוכש את מיומנת הרכיבה, תדרבן אותו להגיע להישגים. אך העניין הוא שבשלב מוקדם זה, הלימוד עצמו הוא ההישג האמיתי. המטרה כעת היא אך ורק לגרום לילד להתאהב ברכיבה ולרכוש ביטחון ברכיבה. הצבת יעדים והפעלת לחץ להגיע להישגים, יובילו לתוצאה ההפוכה ובמקרים רבים אף ירחיקו את הילד מהתחום.
שגיאה מס’ 6 – שוכחים שהתהליך אמור להיות כיפי סך הכול
נכון,שיש משהו מאוד מתסכל בילד שכאילו מסרב להטמיע את הטכניקה הבסיסית. אך כל הזעפת פנים, הרמת קול והבעת חוסר סבלנות או חלילה אכזבה, רק תחבל בתהליך הלמידה ותקשה על התלמיד. לכן חשוב מאוד שלאורך כל הדרך תזכרו שאפשר ליהנות גם מהלימוד עצמו: הקפידו לשמור על רוח קלילה, חייכו הרבה, השתמשו בהומור, שמרו על מצב רוח טוב ועשו כל מה שאתם יכולים כדי ליהנות ולגרום לתלמיד ליהנות.
וטיפ אחרון לסיום
ללמוד לרכוב על אופניים לא צריך להרגיש כמו עבודה קשה ומאומצת. הלימוד צריך להרגיש כמו כיף אחד גדול, כמו נחשול של התרגשות ומובן שתמיד טוב לשלב את החוויה עם איזה גמול מתוק. אז הנה רעיון מוצלח לסיום – הבטיחו לילד שאת הרכיבה הראשונה תסיימו בגלידריה השכונתית. אין גורם מוטיבציוני טוב מזה… גם עבורכם.
הקליקו כאן לקטלוג אופני הילדים של CTC >>>
רוצים לדעת איך מתאימים את האופניים הנכונים לילדכם? קליק כאן למדריך המלא >>>
דילוג לתוכן
האם אתם מלמדים ילדים רכיבה על אופניים. בני בן 12
היי, כחברה אין לנו מדריכים ללימוד רכיבה, אל אף זאת, צרי קשר לטלפון 09-9513010 שלוחה 4 ונשמח להפנות אותך למדריך באזור מגורייך