״משהו טוב קורה במדינה, אני מקווה שהמגמה הזו תתחזק״- ראיון עם אירנה מאזין מקבוצת ZONE3

אירנה מאזין היא אשת ברזל אמיתית. היא משלבת אימונים אינטנסיביים עם הורות ועבודה במשרה מלאה, והיא לא נותנת לשום דבר לעצור אותה בדרך לפסגה הבאה. תפסנו אותה לשיחה קצרה על תריאטלונים, ישראמן נגב ועתיד התחום בישראל

ספרי לנו קצת על עצמך. בת כמה את ומאיפה? אני בת 42, במקור ממוסקבה והיום מתגוררת ברעננה.

מה היה המפגש הראשון שלך עם עולם הטריאתלון? אני עוסקת בספורט מגיל צעיר. במשך שנים עשיתי סקי, קרוס קאנטרי. כשעליתי לארץ הפסקתי להתאמן במשך כמה שנים, ואז, לאט לאט, נרשמתי לחדר כושר והתחלתי לקחת שיעורי ספינינג. באחד השיעורים, המדריך הציע לנו להצטרף להקפת הכינרת. כך נחשפתי לרכיבות בחוץ, אחרי שמילדות לא רכבתי על אופניים. תוך כדי הנסיעה לכינרת פגשתי מישהי שאמרה לי שהיא רוצה להשתתף בטריאתלון. לא שמעתי על הענף הזה לפני כן. די במקביל, ביקרתי בחנות אופניים ברעננה וראיתי פלייר של קבוצת טריאתלון באימונו של יורם לבב שנפתחה אז. התבשלתי קצת עם הרעיון וכך הגעתי לקבוצה הזו, די במקרה.

withTREK

איך את משלבת את האימונים עם חיי היומיום שלך? שגרת האימונים תובענית, אבל בזכות מזג האוויר בארץ ובזכות סדר היום שבניתי, אני יכולה להתחיל מוקדם – בסביבות חמש או שש בבוקר. בימי חול האימון נמשך עד שעה שמונה או תשע בבוקר, ומיד אחר כך אני נוסעת לעבודה. אני מבלה יום שלם במשרד, וכשאני חוזרת מאוחר בערב הביתה, מחכה לי המשפחה. צריך הרבה אנרגיות כדי להצליח לתמרן הכל, צריך לדעת לפזר אחריות ויש לי מטפלת שמאוד עוזרת לי עם הילדים.

מתי ידעת שהתחום הולך להפוך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלך? כילדה עשיתי סקי, גם באופן תחרותי. אמנם לא הייתי ברמה מאוד גבוהה, אבל כל שישי-שבת היו תחרויות וזה היה חלק מהחיים שלי. כשהגעתי לישראל לקח לי 10 שנים להתבסס, שבמהלכן העניין של הספורט היה מאוד חסר לי. ברגע שמצאתי את הטריאתלון והתחלתי להתאמן הבנתי שזה מתאים לי, והתחום נכנס לחיים שלי.

בשנתיים האחרונות את מתאמנת עם ZONE3. המעבר מהקבוצה של יורם ברעננה ל-ZONE3 היה די טבעי. יורם מאמן מעולה ואדם אדיר, אבל רוב הקבוצה מתאמנת למרחקים קצרים מאלו אליהם שאפתי. כשהתחלתי להיכנס לעולם של איש הברזל ליאור הציע שאצטרף ל-ZONE3, ושלושתינו – יורם, ליאור ואני – הגענו למסקנה שכדאי לי לעבור. בסך הכל יש בקבוצה כ-90 איש, מתוכם עשר נשים, אולי קצת יותר. הקבוצה כוללת גם קבוצת ריצה למרחקים ארוכים וגם קבוצת טריאתלון.

Bike6

איך את מסבירה את המיעוט הנשי בתחום? זה טבעי. השתתפות בריצות למרחקים ארוכים מאוד קשה פיזית. בנוסף, מנשים נדרש יותר זמן לניהול המשפחה. בטריאתלונים הקצרים, לעומת זאת, יש הרבה יותר נשים.

ספרי לי על ישראמן נגב 2015. זו הייתה הפעם החמישית ברצף שהשתתפתי בישראמן במרחק מלא. זו תחרות מאוד מאוד קשה, בגלל אופי המסלול, בגלל השילוב של עליות באופניים וירידה בריצה, וגם בגלל תנאי מזג האוויר: חום, קור, רוחות ואי ודאות. אתה אף פעם לא יודע לאיזו תחרות אתה מגיע. השנה דווקא הלך לי טוב, זו פעם ראשונה שסיימתי את התחרות במצב פיזי תקין, לא התפרקתי ולא התעלפתי. היה לי ממש כיף.

איך נערכים להתמודדות תובענית כל כך? מאוד תלוי מאיזה בסיס אתה מגיע – אם התחלת מאפס או אם אתה נמצא הרבה זמן בתחום. באופן כללי לכל תחרות איש ברזל צריך להתכונן מראש. עם זאת, ספציפית לתחרות הזו פחות התכוננתי. החלטתי לנצל את ההשתתפות שלי בתחרות כאימון סימולציה ארוך לקראת תחרות איש הברזל שתערך בטקסס. פשוט הגעתי במצב נפשי בו הייתי מוכנה לעשות את המרחק המלא.

Gran Fondo Arad - Dead Sea 2015

וכמה זמן נחים אחרי תחרות כזאת? תהליך ההתאוששות מאוד אישי. בשנים קודמות לקח לי עד חודשיים לחזור לעצמי. גם במהלך ההתאוששות אני לא מפסיקה להתאמן, אבל בצורה קלה. ריצה זה האימון האחרון שאני חוזרת אליו, כי לישראמן יש אימפקט מאוד חזק על הרגליים. בתקופת ההתאוששות האימון הראשון שאני חוזרת אליו הוא שחיה, משם אני עוברת לאופניים וממשיכים לריצה.

זו שאלה שבטוח שואלים אותך כל הזמן: מבין השחיה, הריצה והאופניים, מה התחום הפחות אהוב עליך? אני הכי פחות אוהבת לשחות. אני לא יודעת לשחות ברמה שהייתי רוצה. כשהתקשרתי ליורם, המאמן הראשון שלי, כדי לקבל מידע על הקבוצה בתחילת הדרך, הוא שאל מה אני יודעת לעשות. עניתי שאני יודעת לשחות, לא יודעת לרכוב ושפעם רצתי. כשהגעתי לבריכה בפעם הראשונה הבנתי מיד שאני לא יודעת לשחות. לאופניים התחברתי די מהר וכך גם לריצה. זה מצחיק, אבל הכל יצא הפוך.

ואיזה אופניים הביאו אותך לאליפות בישראמן? היום אני רוכבת על Trek Speed Concept ואני מאוד מרוצה מהם, הם מרגישים לי כמו חלק ממני. כשהתחלתי להתאמן לוויתי מחבר אופני שטח, ורכבתי איתם בכביש. איתם גם יצאתי לתחרות סובב כנרת, אחרי 30 שנה שלא רכבתי. ערב לפני התחרות עשיתי איתם סיבובים מסביב לשכונה כדי שאם אפול, זה לא יהיה מול כל העולם.

IMG_Kineret 2014

אחרי ההישג בישראמן, מה הפסגה הבאה? אני רוצה להגיע לאליפות העולם באיש ברזל בהוואי. זה החלום של הרבה אנשי ברזל. ב-2012 השתתפתי בתחרות והיה לי מאוד מאוד קשה, אז יש לי חשבון פתוח עם אליפות העולם. אני רוצה לחזור לשם. זה מקום מדהים, כל האווירה מיוחדת. האליפות מתקיימת פעם בשנה וצריך לזכות בסלוט (הקצאה).

ואיך זוכים בהקצאה? צריך לנצח באליפות העולם בשנה לפני או להגיע בין הראשונות בתחרויות שמתקיימות בעולם. בחרתי לנסות להשתלב בתחרות של איש הברזל בטקסס.

ולקינוח מה התקוות שלך לעתיד התחום בארץ? משנה לשנה טריאתלונים הופכים יותר ויותר פופולריים. מגיעים ספורטאים ממדינות אחרות, מקבלים תשומת לב מהתקשורת – וזה מעולה. משהו טוב קורה במדינה, יש כאן תנאים טובים לאימונים ותחרויות, ואני מקווה שהמגמה הזו רק תתחזק, לטובת כולנו. לטובת מי שנמצא בתחום עכשיו ולטובת משתתפים חדשים.

bike2

 

קרדיט לתמונות:
בחסות "TREK ישראל"- תומר פדר
בחסות "GRANFONDO"- תומר פדר / רונן טופלברג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניווט

קטגוריות