“בגיל 12 השתתפתי בטריאתלון הראשון שלי – והתאהבתי”
הוא התחיל משחיה אבל הריצה הייתה האהבה האמיתית שלו. משם המעבר לטריאתלון היה חלק. אורי זילברמן, מאמן נבחרת ישראל והאקדמיה למצוינות בטריאתלון, נזכר איך נדבק בחיידק ומספר מה הוא מאחל לתחום בעתיד
ספר לנו קצת על עצמך: בן כמה אתה ומאיפה?
שמי אורי זילברמן, אני בן 32 מאבן יהודה. כיום מאמן נבחרת ישראל והאקדמיה למצוינות בטריאתלון. בעברי כטריאתלט נמניתי על סגל בנבחרת ישראל, בשנים האחרונות נשארתי בענף כמאמן טריאתלון במועדון אס”א רופין עמק חפר מאז ראשיתו, וב-6 השנים האחרונות גם כמאמן האקדמיה במכון וינגייט.
ספר לנו על המפגש הראשון שלך עם הטריאתלון
אני שוחה מגיל צעיר, אבל האהבה האמיתית שלי הייתה הריצה. כשהייתי בן 12 אחי הגדול עבר משחיה לטריאתלון, והיה לי ברור שזה עניין של זמן עד שגם אני אעבור. המשכתי לשחות במועדון 4 שנים נוספות ובמקביל עשיתי סוג של אימוני אופנים וריצה שהמצאתי, עד שעברתי סופית לטריאתלון בגיל 16.
מתי הבנת שהתחום הולך להפוך לחלק בלתי נפרד מדרך החיים שלך?
באותה שנה, בגיל 12, השתתפתי בטריאתלון הראשון שלי בכינרת. כבר במהלך ההכנות לתחרות התאהבתי בענף והיה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות בעתיד.
מהרגע שהבנת שנדבקת בחיידק – מה היה זוג האופניים הראשון שממש חלמת עליו? ואיזה פריט נמצא ב-wish list הנוכחי שלך?
האופנים הראשונים שאיתם התחריתי היו אופני כביש בסידן ישנים. לקח לי עוד שנתיים עד שהתפנקתי עם TREK 2300, שירשתי מהאח הגדול, כמובן. בשנים האחרונות אני רוכב על TREK מסדרת MADONE. כרגע ה-MADONE 7.9 הם האופנים הטובים בעולם ועדיין לא רכבתי עליהם.
על איזה אלמנט בשגרת האימונים שלך אתה לא מוותר בשום אופן?
גם כספורטאי וגם כמאמן, תמיד האמנתי ששלושת החודשים הראשונים של העונה, תקופת הבנייה האירובית, הם החודשים החשובים ביותר כדי שאפשר יהיה לשפר את יתר היכולות בהמשך העונה.
ולקינוח: מה התקוות שלך לעתיד התחום בארץ?
התחום שלי הוא הטריאתלון ההישגי והוא נמצא בשנים האחרונות בנסיקה מדהימה. כיום יש לנו ספורטאים רבים ברמה בינלאומית. אני מקווה, ומאמין, שהחל מהאולימפיאדה הבאה נשלח למשחקים נציגים באופן קבוע ובמקביל נדע לגדל כאן דורות רבים של טריאתלטים הישגיים. עם כל המגבלות שיש לנו כאן, אני עדיין מאמין שזה מה שיקרה.
*תמונות ארכיון באדיבות אורי זילברמן