בין אם נודה בכך ובין אם לא, יש שורה ארוכה של טעויות שפחות או יותר כל מי שרוכב על אופני הרים נוהג לעשות. למרבה הצער, בעוד שמדובר בטעויות שכולנו עושים, רק הרוכבים הטובים באמת, משכילים לתקן אותן. במאמר שלפניך קיבצנו את השכיחות ביותר ומובן שלא שכחנו גם לצרף הנחיות להימנעות מהן.

טעות מס’ 1 – להישאר על האוכף יותר מדי זמן

כשמסתכלים על רוכבים בתחילת דרכם ושמים לב לכך שגם במדרונות התלולים והמאתגרים ביותר, הישבנים שלהם נותרים צמודים לאוכף, מתחילה להתגנב לתודעה המחשבה על כך שמישהו חמד לצון ומרח להם סופר גלו על האוכפים לפני שיצאו לדרך. האוכף מעביר כל זעזוע, טלטלה ומכה ישירות לישבן ולעמוד השדרה ובסופו של דבר כל המכות הקטנות מצטברות לכאבים גדולים ואפילו לנזקים חמורים (לא עלינו).

הפתרון – השתמש במערכת המתלים האיכותית ביותר שברשותך והכוונה היא לידיים ולרגליים שלך. מפרקי כפות הידיים, הכתפיים, הקרסוליים, הברכיים והמרפקים שלך, יוצרים מערכת מתלים איכותית, גמישה ויעילה. השתמש בה כדי לשמור את פלג הגוף העליון והראש שלך, מעל לאקשן. העניין הוא שהציוד האיכותי הזה עובד רק אם יודעים איך להשתמש בו: השאר את הישבן שלך על האוכף, ותאבד את היתרון שהעניק לך הטבע.

נתק את הישבן מהאוכף ואפשר לידיים ולרגליים לשאת את משקל הגוף, כשהן מכופפות קלות. באופן עקרוני אתה יכול להתמיד בתנוחת הרכיבה הזאת, אבל טוב תעשה אם תשמור אותה למקטעים שבהם הרעידות מורגשות היטב.

טעות מס’ 2 – להתעלם לחלוטין מהבלם הקדמי

כוח הבלימה העיקרי שלך טמון במעצור הקדמי ובכל זאת, רוכבים מתחילים נותנים עדיפות ברורה למעצור האחורי. אז אמנם שימוש במעצור האחורי יוצר ענן מרשים של אבק, אבל בסופו של דבר ההשפעה על המהירות שלך לא משמעותית במיוחד והאפקט המרכזי המושג, בא לידי ביטוי בשחיקה מהירה יותר של הצמיג. את המעצור האחורי צריך להפעיל בהתאם לצורך באופן קליל ביותר, רק כדי למנוע נעילה של הגלגל האחורי.

הפתרון – בתור תרגול, נסה בזמן רכיבה במדרון, להשתמש רק במעצור הקדמי. מדובר כמובן בעסק מסוכן, אז תקפיד לרכוב במהירות נמוכה יחסית. כמו כן התייחס למעצור הקדמי בכבוד הראוי לו וחלילה אל תהיה יותר מדי אגרסיבי או אלים. כמו כן אל תחזיק אותו לחוץ יותר מדי זמן. באופן הדרגתי אתה צפוי לצבור יותר ויותר ביטחון ולהטמיע את השימוש במעצור הקדמי. המשך בתרגולים, עד שהשימוש בו יהפוך להרגל אוטומטי.

טעות מס’ 3 – לרכוב דרך חול ומים

אין ספק שלרכב דרך מקור מים או אפילו איזה נחל קטן, זה דבר מענג בצורה בלתי רגילה. מים מתעופפים וניתזים לכל עבר ואתה מוצא את עצמך ספוג לגמרי, עד התחתונים. הבעיה היא שהאופניים שלך, שנרטבים עד למסבים, נהנים הרבה פחות. האמת היא שהצרה לא גדולה כל כך כל עוד תזכור לגרז את המסבים ברגע שתחזור הביתה, אבל בוא נהיה כנים: רוב הסיכויים שתבחר להיפרד מהאופניים, עד לרכיבה הבאה, בלי גירוז ובלי נעליים. במהלך הזמן הזה, המים יעבדו במרץ כדי להאיץ את התפתחות החלודה ולקצר את חיי השרשרת והמסבים. היה סמוך ובטוח שבכל מה שקשור לחול, הנזק שנגרם לאופניים אפילו גרוע יותר.

הפתרון – פשוט קח את האופניים על הידיים או סע באיטיות רבה ככול האפשר, כל אימת שאתה חוצה זרם מים או משטח חולי. בכל מקרה אחר, דאג לנקות ולסכך את המיסבים שלך כמו שצריך אחרי המגע עם החול או המים וזכור לשמן את השרשרת שלך לפני, במהלך ואחרי כל רכיבה.

טעות מס’ 4 – לחץ אוויר גבוה מדי

יותר מדי רוכבים מנפחים את הצמיגים שלהם, עד שהם קשים. כפועל יוצא מכך, השליטה שלהם על האופניים פחות טובה ובנוסף הם מרגישים ביתר שאת כל בליטה בדרך.

הפתרון – לחץ האוויר האידיאלי בצמיגים משתנה מרוכב לרוכב, בהתאם למשקלו, לסוג הצמיגים (טיובלס או צמיגית), לאופי תוואי הדרך, גודל הגלגלים ועוד. אי לכך, חשוב ראשית להבין שלחץ אוויר שיפה לרוכב אחד, לאו דווקא יתאים לרוכב אחר. ההמלצה הכללית היא לנפח את הצמיג ל45 (PSI) ולצאת לרכיבה בשביל שמוכר לך. במהלך הרכיבה חשוב שתשים לב להתנהגות האופניים, שכן לאחר מכן עליך להפחית את הלחץ ב-5 (PSI) ולצאת לרכיבה באותו המסלול בדיוק. הפעם עליך לשים לב לשינויים וכך לחזור על הפעולה עוד מספר פעמים, עד שתגיע ללחץ האידיאלי עבורך באופן אישי.

ככול שלחץ האוויר יהיה נמוך יותר, כך הרכיבה שלך צפויה להיות רכה יותר והשליטה שלך באופניים טובה יותר. יחד עם זאת, לחץ נמוך מדי מעמיד אותך בסיכון להיצבטות (pinch flat) ולכן עליך לשים לב האם כשאתה עובר מכשול או סלע בולט, אתה שומע מכה מהגלגל. רעשי מכות שכאלה, מעידים על כך שמוטב להעלות את לחץ האוויר.